שורשים ומשפחות מילים – מפתח להבנת הנקרא ולכתיבה ללא שגיאות

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, קראנו בכיתה טקסט מרגש שעסק בהתמודדות של משפחות שכולות ובמשמעות הלאומית של היום הזה.
באחת הפסקאות הופיעה המילה "איבה", ואורי, תלמיד רגיש וחכם, עצר ואמר:
"המורה, אני לא מבין מה זה איבה."
שאלתי אותו אם הוא מכיר את המילה אויב.
"ברור," ענה מיד.
"ומה לדעתך הקשר בין אויב לאיבה?"
הוא שתק רגע, ואז חייך: "אז איבה זה רגש רע בין אויבים?"

החיוך שלו נבע מהבנה עצמאית, ומחיבור בין מושגים. בלי עזרה ישירה, בלי מילון – רק מתוך הכרה של שורש ומשפחת מילים. רגע קטן של תובנה, שממחיש בבהירות עד כמה היכרות עם שורשים בעברית היא כלי חיוני לפיתוח הבנה עמוקה של השפה .

למה זה כל כך חשוב?

העברית היא שפה בנויה – רובה ככולה נשענת על שורשים ותבניות. מילה אינה עומדת בפני עצמה אלא מהווה חלק ממשפחה:
למד > מלמד, למידה, להתלמד, מלמדים – כל אלה משתייכים למשפחה אחת, ומלמדים את התלמיד גם על המשמעות וגם על מבנה השפה.

הכרת משפחות מילים בעברית עוזרת לתלמידים לפענח מילים לא מוכרות, להסיק משמעויות מהקשר ולהרחיב את אוצר המילים שלהם בצורה עצמאית.
אבל יש לכך גם השלכה ישירה על הכתיבה: ילד שמבין את השורש ש.ח.ק ידע כיצד לכתוב נכון את המילים שיחק, משחק, משחקים ולא יכתוב בטעות “שיחכתי” או “משקח”.

לכן, תרגול שורשים ומשפחות מילים הוא לא רק מטרה לשיעור בלשון – הוא בסיס הכרחי לכל מיומנויות השפה: הבנת הנקרא, ניסוח טקסטים, הפקת משמעות מדויקת, והימנעות משגיאות כתיב.

מה אומרים המחקרים?

מחקרם של Berman & Sagi (1981) מצא קשר ישיר בין מודעות מורפולוגית – כלומר, הבנה של מבנה המילה – לבין יכולת פענוח של טקסטים. ילדים שידעו לפרק מילה לשורש ולתבנית, הצליחו להבין מילים מורכבות יותר, ולהביע את עצמם בצורה מדויקת.

מחקר נוסף של Carlisle (2000) הראה כי תרגול מודע של מבני מילים משפיע על דיוק בכתיבה, על יכולת ניסוח ועל שליטה במבנים לשוניים מגוונים.
משמעות הדבר היא שתרגול עקבי של שורשים, פעלים ותבניות אינו רק עניין לשיעור לשון – אלא תורם להצלחה בלמידה כולה.

איך לתרגל נכון – ומה מורים באמת צריכים

כדי להפוך את הנושא למשמעותי עבור תלמידים, לא די בהסברים תיאורטיים. יש צורך בתרגול שורשים ישיר, נגיש, וחווייתי – כזה שיבנה אצלם הרגל של פענוח, הבנה והסקת משמעות.

לכן יצרתי את שתי החוברות:

• שורשים ומשפחות מילים 1 – חוברת מותאמת במיוחד לתלמידים בכיתות ג–ד, הכוללת פעילויות מהנות לזיהוי שורשים, חידוד משמעות, השלמות, התאמות ומשימות כתיבה פשוטות.

• שורשים ומשפחות מילים 2 – מיועדת לתלמידי כיתות ד–ה המעוניינים בהעמקה. כוללת תרגולים ברמות קושי משתנות, גזירת מילים מתקדמת ומשימות לסיווג לפי תבנית או הקשר.

שתי החוברות מבוססות על עקרונות של למידה מדורגת, העצמה עצמאית של התלמיד, והנאה מהתהליך. הן אינן כוללות טקסטים ארוכים לקריאה, אלא תרגול ממוקד על המילים עצמן – מתוך הבנה שזהו הצעד הראשון לקראת כתיבה מדויקת וקריאה עצמאית.

לסיכום – שפה שצומחת מהשורש

כמו שהעץ יונק את כוחו מן השורש, כך גם שפתו של הילד.
כשהוא מבין ש-איבה ו-אויב חולקות שורש משותף, וכשיש לו ביטחון לזהות מילה מתוך משפחתה – הוא מצויד בכלי של הבנה, של יצירה, ושל דיוק.

באתר שלי, “הוראה בהתאמה אישית”, תמצאו חוברות תרגול עשירות ומעוצבות – כאלה שבאמת בונות שפה מהבסיס.
כי שפה מדויקת מתחילה בהבנה עמוקה – של השורש.

מקורות אקדמיים:

• Berman, R. A., & Sagi, E. (1981). Morphological awareness and reading in Hebrew: A developmental study. Applied Psycholinguistics.

• Carlisle, J. F. (2000). Awareness of the structure and meaning of morphologically complex words: Impact on reading. Reading and Writing, 12(3), 169–190.